אז מה חשוב יותר – הריבית או גובה ההחזר החודשי?

לא אחת אני נתקל בעסקים שקיבלו את ההחלטה לבחור בהלוואה אחת על פני אחרת על בסיס מידע חלקי או מוטעה – גובה הריבית או סכום ההחזר החודשי. בחירת מסלול ההלוואה היא החלטה שהשפעתה על העסק כבדת משקל בהרבה ממה שנדמה, ויש פרטים רבים נוספים מעבר לגובה הריבית והתשלום החודשי שיש לקחתם בחשבון.

אז מה כן הכי חשוב? איך בכל זאת בוחרים את המסלול המתאים ביותר? האם זה יהיה המסלול בו הריבית הנמוכה ביותר או שהעדיפות היא להחזר חודשי נמוך ככל האפשר?  וההצמדות השונות – מה איתן? ומה השפעתו של לוח הסילוקין? ומה בדבר הצורך להעמיד בטוחה? והעלות הבלתי ברורה הזו שלא ברור כלל איך מחשבים אותה, "פתיחת תיק"?  ועלויות נוספות כגון התשלום ליועץ עבור הכנת תוכנית עסקית והצורך לבטח את הנכס או בביטוח אשראי?

מסובך? בטח שמסובך!

אז בואו ננסה לעשות סדר.

• שיעור הריבית. הכי קל להשוואה. 4% עדיף על פני 5% ברור, לא?! מובן שריבית נמוכה עדיפה בהינתן שכל שאר המשתנים זהים. אולם העלות של ההלוואה קשורה לא רק לריבית כי אם גם לסכום ההלוואה, וגם לתקופת ההחזר, וגם ללוח הסילוקין. בכל יום מתווסף ליתרת החוב סכום שהינו מכפלת הריבית היומית (הריבית השנתית חלקי 365) ביתרת סכום ההלוואה (יתרת הקרן + סך הריבית שנצברה ושטרם סולקה). פעם בחודש, במועד תשלום ההחזר החודשי, מופחת סכום יתרת ההלוואה (בהתאם לגובה ההחזר) עליו מחושבת הריבית. סך סכום הריבית שתשולם לאורך חיי ההלוואה הינו צירוף של כל הריביות היומיות ששולמו עד שיתרת ההלוואה סולקה במלואה.
  
  
• כפי שניתן להבין, לתקופת החזר ההלואה תרומה משמעותית לעלות ההלוואה. הצורך בהלוואה נובע הרי מכך שאין ברשותנו את הסכום הנדרש לנו ואנו נאלצים לקבלו בהשאלה בתמורה לתשלום עבור השימוש  בו – הריבית. את ההלוואה אנחנו מחזירים לשעורין (שהרי אין לנו את מלוא הסכום להחזירו במכה אחת, כי אם היה, כאמור, לא היינו נזקקים לה). ככל שנחזיר את ההלוואה מהר יותר, יתרת ההלוואה תקטן מהר יותר, היא תוחזק בידינו תקופה קצרה יותר, ולכן סך הריבית שנשלם עבורה תהיה נמוכה יותר. החסרון בקיצור תקופת ההחזר הוא שסכומי ההחזר החודשי יהיו גבוהים יותר.
  
  לוח הסילוקין – שפיצר, ריבית ישרה או הלוואת בלון.  בלוח סילוקין שפיצר, סכום ההחזר החודשי (קרן + ריבית) ישאר קבוע לאורך כל חיי ההלוואה.  בלוח סילוקין ריבית ישרה, ההחזר החודשי של הקרן יהיה קבוע בעוד תשלום הריבית ילך ויפחת. כלומר, סכום ההחזר החודשי (קרן + ריבית) יהיה גבוה בהתחלה וילך ויקטן לאורך כל חיי ההלוואה. בהלוואת בלון, מחזירים את מלוא הקרן בסוף תקופת ההלוואה, ובמשך כל חיי ההלוואה משלמים רק את הריבית על הקרן בלבד. כלומר התשלומים החודשיים נמוכים, בעוד שהתשלום האחרון ענק.  השוואת לוחות הסילוקין האלו על הלוואה שבה הסכום, הריבית, ותקופת ההחזר זהים, תגלה שסך הריבית שתשולם לפי לוח סילוקין קו ישר תהיה הנמוכה ביותר בעוד שבהלוואת בלון היא תהיה הגבוהה ביותר.
  
  
• חשוב מאד – אם תשלום ההחזר החודשי מתבצע מהמינוס שבחשבון, הרי שהעלות הכוללת תהיה גבוה יותר. זהו פרט שחשוב לקחת בחשבון כשמנסים לקצר את תקופת ההלוואה ובכך מגדילים את תשלום ההחזר החודשי.  למשל, אם התשלום ההחזר החודשי הוא 1,000 ₪, אך הוא נעשה מתוך המינוס שבחשבון העו"ש, הרי שלמעשה מתווספת לו ריבית של 1% בחודש (בהנחה שהריבית על המסגרת 12% בשנה) כלומר, בפועל ירד מהחשבון 1,010 ₪ בכל חודש.  למשל, אם ההחזר החודשי להלוואה של 50,000 ₪ לחמש שנים בריבית של 7.45% הוא כ 1,000 ₪, הרי שתוספת 10 ₪ לחודש בשל תשלום מהמינוס שבחשבון זהה למעשה להחזר הלוואה של סכום דומה אך בריבית של 7.85%. כלומר, תשלום מהאוברדרפט משמעו תוספת של כמעט חצי אחוז לריבית על ההלוואה.
  
  
• הצמדה – הצמדה לפריים, הצמדה למדד המחירים לצרכן והצמדות נוספות. מטרת ההצמדות להבטיח את המלווה שסכומי החזר ההלוואה לא ישחקו במידה ויחולו שינויים לחומרה בתנאי הכלכלה.  ההצמדה לפריים משמעותה הצמדה לריבית הפריים (הריבית הבין בנקאית, שהיא 1.5%, בתוספת ריבית בנק ישראל שכיום היא 0.1%). אם בנק ישראל יעלה את הריבית, הרי שריבית הפריים תעלה בעקבותיה, ובעקבותיה, ריביות צמודות הפריים.  כלומר, אם ריבית בנק ישראל תועלה ל 0.25% הרי שריבית הפריים תעלה מ 1.6% ל 1.75%, וריבית צמודת פריים שהייתה 5.1% תהיה מעכשיו 5.25%.  שיטת ההצמדה למדד המחירים לצרכן אכזרית יותר משום שלא רק הריבית משתנה בהתאם לשינוי במדד, אלא גם יתרת הקרן. לדוגמא, אם הריבית הייתה 5% והמדד עלה ברבע אחוז (0.25%) הרי שהריבית תגדל ל 5.0125%, ואם יתרת הקרן הייתה 100,000 ₪, הרי שהיא תגדל ל 100,250 ₪. זה אולי לא נראה הרבה, אבל בהלוואות לתקופה ארוכה (משכנתאות) מדד של 3% לשנה, מגדיל את יתרת הקרן ביותר ממה שהתשלומים החודשיים גורעים ממנה.  כולכם בודאי זוכרים את סיפורי הזוועות מלפני 10 שנים כשהמדד היה מעט גבוה יותר, ולבעלי משכנתאות התברר, אחרי שנים של תשלומי החזרי ההלוואה, שהם חייבים לבנק סכום גבוה יותר ממה שהם לוו ממנו במקור.
  
  
• עלות הבטוחה. אם קיבלתם הלוואה של 400 אלף ₪ ובתור בטוחה אתם מתבקשים לשעבד פקדון ע"ס 100 אלף ₪, הרי שלמעשה אתם מחזירים סכום של 400 אלף ₪, משלמים ריבית על הלוואה של 400 אלף ₪ אך זוכים לעשות שימוש רק ב 300 אלף ₪ מתוכם.  כלומר, עדיף כבר היה לקחת הלוואה של 300 אלף ₪ ללא צורך בהפקדת פיקדון כספי כבטוחה. במקרה של שיעבוד נכס נדל"ן, תהליך רישום השיעבוד יהיה כרוך בעלויות רישום, אגרות, ביטוח חיים וביטוח נכס.
  
  
• עלות הכנת תוכנית עסקית. אם אינכם פונים ישירות לבנק או לאחד מעשרות הגופים החוץ בנקאים, הרי שתזדקקו לסיועו של איש מקצוע שיכין עבורכם את בקשת האשראי לגוף המלווה. זה יהיה כרוך בתשלום. ייתכן ותתבקשו שלם מראש על העבודה, ייתכן שתתבקשו להפריש אחוז מוסכם מהסכום שיגויס כ"דמי הצלחה", וייתכן שזה יהיה שילוב בין השניים: 4,000 ₪ להכנת תוכנית + 1% מסכום ההלוואה שתאושר, לדוגמא.
  
  
• עמלת פתיחת תיק, הוצאות הקמת הלוואה, עלות חיתום. לא משנה איך קוראים לזה, זהו חיוב בגין פעולות בדיקת נתוני האשראי של מבקש ההלוואה ויכולת ההחזר שלו הכרוכה בהעסקת עובדים שזו מיומנותם.  לעיתים זה סכום קבוע (כשסכום ההלוואה נמוך) ולעיתים כאחוז מסויים מסכום ההלוואה שתאושר. זה יכול לטפס גם ל 1% לשנה מגובה הסכום שאושר. למשל 60 אלף ₪ להלוואה של מיליון ₪ לשש שנים.
  
  
• ביטוח – תתכן דרישה מצד הגוף המלווה שהלווה יבטח את עצמו ו/או את הנכס שמשמש כבטוחה. ביטוחים כגון ביטוח אשראי, ביטוח חיים, ביטוח נכס הנדל"ן, המפעל, הרכב, המטען שבדרך וכד'.

אז מה אתם אומרים? עדיין משווים בין הלוואות לפי גובה הריבית בלבד?

תוכן המאמר מיועד להעשרת הידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני וספציפי. אין להסתמך על האמור לעיל לכל מטרה שהיא.